פסק דין
בפני תביעה כספית על סך 5,500 ₪ כנגד הנתבעות, סוכנויות נסיעות, אצלן הזמינה התובעת נופש, אשר כלל גם טיסה ושהייה במלון בעיר פראג.
אין מחלוקת כי התובעת הזמינה, בין היתר, שהייה במלון בשם "Venezia" ברח' סוקולסקה מספר 39 בפראג, וכך גם נכתב בשובר שקיבלה.
התובעת טוענת, בין היתר, כי מצבו הגרוע של המלון אליו הגיעה, שהיה למעשה מלון דירות, אילץ אותה לעבור למלון דירות אחר. בנסיבות אלה, עותרת התובעת לחייב הנתבעות בפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמו לה, לאחותה, ולבתה, בסך כולל של 5,500 ₪.
המחלוקת העיקרית בין התובעת ובין הנתבעות, נסובה על טענת הנתבעות לפיהן התובעת הגיעה, עקב טעותה, למלון אחר, ושמו "Venezia old town" ואשר מצוי באזור אחר בעיר פראג, ברח' פטרסקה מספר 7. לטענת הנתבעות, התובעת אף לא יצרה קשר עם מי מטעמן במהלך השהייה כך שאף לא יכולות היו להעמיד את התובעת על טעותה. עוד מבהירות הנתבעות, כי גם בא כוחה של התובעת הודה במכתבו מיום 24.1.11, כי התובעת אמנם התאכסנה במלון אחר מזה שהוזמן (ראו נספח ג' לכתב ההגנה מטעם נתבעת 2). הנתבעות אף מלינות על סכום התביעה שהינו מופרז, במיוחד בהתחשב בסכום ההזמנה עבור השהייה בפראג, שעמד על 2,149 ₪ בלבד וטוענות כי ממילא, האחריות לכשלים נקודתיים, ככל שהיו במהלך השהייה בגין אירוח לקוי, איננה מוטלת לפתחן, בהיותן אך מתווכות ויש להפנות את האחריות לנותן השירות הקונקרטי.
מנגד, טוענת התובעת בתוקף, כי הגיעה למלון הנכון, זה שהוזמן, ולראיה טוענת, בין היתר, כי השובר שהונפק לה כובד על ידי המלון אליו הגיעה וכי קניות שערכה בחנות ברחוב סוקולסקה תומכות לטענתה לפיה אמנם התאכסנה באותו המלון.
עם תום הדיון שנקבע, שבו שבה וטענה התובעת כי אמנם התאכסנה במלון הנכון ולא טעתה, ניתנה לצדדים שהות להמציא לבית המשפט כל ראיה רלוונטית נוספת שיש בה, כדי להבהיר את הסוגיה העובדתית שבמחלוקת, ככל שיחפצו בכך ולאחר מכן למסור את עמדותיהן באשר לראיות, ככל שתוגשנה. הצדדים אמנם הגישו ראיות, הכוללות גם תצלומים ומפות שונות. רק במעמד הדיון ולאחריו, בצמוד לראיות שצירפה, ביכרה התובעת לטעון, כי למעשה, הגיעה בתחילה למלון הנכון ברחוב סוקולסקה, אולם עקב מצבו הגרוע של החדר שם, הואילה, בעצת בעל המלון, לעבור למלון אחר – הוא המלון ברחוב פטרסקה.
שמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות והאסמכתאות שצורפו, לרבות בתקליטור שצרפה התובעת. שוכנעתי, כי דין התביעה להדחות. עיון בכלל הראיות שהוגשו מטעם הצדדים, לרבות אלו שהוגשו מטעם התובעת וכן ראיות שהתובעת לא מצאה לנכון להגישן (דוגמת מכתב בא כוחה, שצורף אך לכתב ההגנה מטעם נתבעת 2), משכנע כי התובעת אכן הגיעה, בטעות, למלון שונה מזה שהזמינה. שכן בעוד שהמלון שהוזמן ממוקם ברחוב סוקולסקה מספר 39, ושמו Venezia, הגיעה למעשה הנתבעת למלון אחר בעל שם דומה הממוקם ברחוב אחר, כאמור לעיל. לא זו בלבד, שהדבר עולה בבירור ממכתבו של בא כוחה מיום 24.1.11, אשר מבהיר במפורש כי התובעת הגיעה למלון הממוקם ברחוב פטרסקה (ראו בפיסקה 5 למכתב זה), אלא שעיון במכלול התמונות שהוצגו מלמד בבירור כי התובעת אמנם הגיעה בתחילה למלון שברחוב פטרסקה, קרי המלון השגוי. הדבר נראה בבירור גם מן התמונות שצירפה התובעת עצמה ביום 1.5.12 בהן צולם במפורש מלון "Venezia old town" והתובעת עצמה אף נראית ממתינה באזור הקבלה, כעולה מתמונה שצירפה התובעת עצמה ומתחתיה כתבה "המתנה באזור הקבלה, מלון וונציה ברחוב פטרסקה 7" (הדגשה לא במקור – ב.ש).
זאת ועוד: מן התמונות שצירפה התובעת עצמה לכתב התביעה עולה, כי בית המלון אליו לטענתה הגיעה הינו מלון Venezia old town, וכאמור, זה איננו שמו של המלון שהוזמן על ידה, כי אם שמו של המלון ברחוב פטרסקה 7 (ראו תמונה נושאת כותרת "כניסה למלון", הימנה ניתן לראות בבירור את שם המלון אליו לפי הנטען בכתב התביעה הגיעה התובעת).
הסבר של ממש לשאלה מדוע אמנם היתה התובעת באזור הקבלה במלון שלא הוזמן (קרי – ברחוב פטרסקה), שעה שלשיטתה הגיעה למלון הנכון ברחוב סוקולסקה, לא מצאתי בכתב התביעה, הגם שכבר עת הוגש ידעה התובעת כי זו למעשה לב המחלוקת בין הצדדים (כפי שמצאה לנכון להדגיש בכתב התביעה). רק בדיון ומאוחר יותר, עת הוגשו ראיות נוספות מטעמה, ביכרה התובעת להודות, כי אמנם היתה גם במלון ברחוב פטרסקה 7, אלא שלטענתה זה לא היה המלון אליו הופנתה מלכתחילה כי אם מלון חלופי שהוצע לה. איני מקבל שינוי זה, שהינו בבחינת שינוי גרסה של ממש והלכה למעשה בבחינת גרסה כבושה, שכן התובעת ידעה היטב, עוד בטרם הוגשה התביעה, כי טענת הנתבעות היתה, שהתייצבה מלכתחילה בטעות במלון ברחוב פטרסקה 7 (כעולה גם ממכתב בא כוחה וגם מנוסח כתב התביעה – הן המקורי והן המתוקן). אולם בשום מקום עד אותה העת (גם לא במעמד הדיון) לא מצאה לנכון התובעת להבהיר, כי הלכה למעשה הגיעה למלון הספציפי ברחוב פטרסקה (חלף טענות כלליות בעניין) רק בעקבות תנאי האירוח במלון ברחוב סוקולסקה. זאת ועוד: בעוד שהתובעת צירפה תמונות המצביעות על כך שהיתה בפועל במלון ברחוב פטרסקה (דוגמת תמונות בהן התובעת עצמה נצפית בחדר הקבלה במלון זה), לא ראיתי שהתובעת השכילה לצרף כל תמונה במסגרתה ניתן אמנם להבחין שהיא עצמה או מי מטעמה נצפים בפועל במלון המקורי שהוזמן או בקרבתו, קרי המלון ברח' סוקולסקה (וזאת במובחן מתצלומים שנלקחו מרשת האינטרנט). הדברים אומרים דרשני, זאת במיוחד בהתחשב בהודאת בא-כוחה במכתבו האמור, לפיה: "... בית המלון אליו הגיעה מרשתי בכלל מצוי ברח' פטרסקה 7...", הודאה שכלל איננה מציינת דבר מן הדברים שנטענו על ידי התובעת רק במעמד הדיון ולאחריו באשר לנסיבות ההגעה למלון ברחוב פטרסקה (ראו שם ; הדגשות לא במקור – ב.ש). בנסיבות אלה, איני מקבל איזו מגרסותיה של התובעת בהקשר זה.
כאמור, אין מחלוקת כי אמנם קיימים שני מלונות בעלי שם דומה, אולם התובעת לא הצליחה להזים את טענת הנתבעות, לפיה אמנם הגיעה בטעות למלון הלא נכון. זאת, גם לאחר שניתנה לה שהות של ממש לעשות כן ולצרף ראיות נוספות. התובעת עצמה צירפה תמונות, הן לאחר הדיון והן לכתב התביעה, אשר מהן ניתן היה לראות כי הגיעה למלון " "Venezia old town ; ראיות המתחזקות, כאמור לעיל, ממכתב בא כוחה, בו מצויה הודאה מפורשת, לפיה התובעת הגיעה מלכתחילה למלון ברחוב פטרסקה ולא ברחוב סוקולסקה, היא כתובת המלון שהוזמן. התובעת אף לא הצליחה להציג במעמד הדיון כל הסבר משכנע להודאה זו, וכאמור, איני מקבל את גרסתה המאוחרת, לפיה המלון ברחוב פטרסקה הוצע לה במועד מאוחר על ידי בעל או נציג המלון ברחוב סוקולסקה. התובעת יכולה היתה בנקל להביא ראיה חפצית של ממש המעידה על כך שאמנם שהתה (ולו בתחילה) במלון "Venezia" ברחוב סוקולסקה, הוא המלון שהוזמן בפועל, דוגמת קבלה ספציפית של המלון, או אפילו אישור דוא"ל, גם בדיעבד, מאת מלון זה, כי אמנם שהתה בו בפועל. במיוחד בעידן בו הגבולות הטריטוריאליים מצטמצמים לנוכח אפשרויות התקשורת (הכתובה והמדוברת) הזולות הרבות אל יעדים בחו"ל, יש לזקוף הימנעות זו לחובתה.
זאת ועוד, אין בכך שהתובעת רכשה מוצרים ברחוב סוקולסקה על מנת להעיד על כך שאמנם התאכסנה במלון ברחוב זה. שכן בהחלט יתכן שרכישת המוצרים הייתה אקראית או אפילו בוצעה לאחר מעשה, משעמדה התובעת על טעותה. גם לכך שכפי הנראה אין מחלוקת שהשובר עצמו כובד, אין כדי לשמש ראיה של ממש, שתסתור את טענות הנתבעות, שכן גם לכך ניתן הסבר מספק על ידי נציגי הנתבעות, גם בדיון, ולפיו השובר ככל הנראה כובד מאחר שסוכן המשנה אשר מבצע את ההזמנות בפועל, מקיים קשרים בפועל עם שני המלונות שהם בלב המחלוקת, ואשר כאמור, שמם הינו דומה מאד.
המסקנה המתחייבת, היא, כי התובעת הגיעה בטעות למלון אחר מזה שהזמינה; טעות עובדתית שאיננה בבחינת טעות בהתקשרות בחוזה. בהתחשב בכך שאף אין מחלוקת, כפי הנראה, שהתובעת לא פנתה למי מן הנתבעות בכל טענה או כל בקשת סיוע בעת הגעתה למלון או אף בסמוך לאחר מכן, לא מצאתי כי זכאית היא לפיצוי כלשהו בגין טעותה זו מאת הנתבעות. ודוק: גם אם אמנם אניח כי התובעת התאכסנה עקב טעותה במלון אחר, אשר על פי הנטען היה ברמה פחותה בהרבה מן המוזמן, הרי שהאחריות לכך איננה יכולה ליפול על הנתבעות, שאף לא ידעו בזמן אמת על אודות טעות זו. אף יקשה עלי לקבוע, כי הנתבעות, או מי מהן, עשו עושר ולא במשפט, כתוצאה מטעות זו, הן מאחר שלא ראיתי די ראיות שתאפשרנה כימות הולם של הפער שבין עלויות האירוח בשני המלונות (ככל שהיה פער שכזה), הן מאחר שספק אם דווקא הנתבעות (במובחן אולי מסוכן משנה זה או אחר מטעמן), הן שנהנו מפירות טעות זו, ובמיוחד שעה שככל שהמצב הנטען היה הפוך, קרי ייתכן שדווקא התובעת הייתה נהנית מטעותה, ספק אם הייתה עילה לחייב גם את התובעת בהיעדר תשתית עובדתית של ממש לעשות כן, ולא על דרך אומדנה.
לכל אלה יש להוסיף כי אמנם, הסכום שתבעה התובעת מאת הנתבעת, הן בהתחשב בעלות האירוח שהוזמן במלון Venezia, כפי שהבהירו הנתבעות, והן בהתחשב בכך שהלכה למעשה נהנו התובעת וקרובותיה בסופו של יום משהות בפועל במלון (גם אם לא המלון אותו הזמינה התובעת ואשר עקב טעותה היא, לא התאכסנה בו), הינו מופרז.
מכלל האמור לעיל מתחייבת המסקנה, שדין התביעה להידחות וכך אני מורה.
התובעת תישא בהוצאות הנתבעות בסך כולל של 250 ₪ לכל אחת מן הנתבעות.
ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מאת המצאת פסק הדין.
תואיל המזכירות להמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ג סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.